קיבצנו עבורכם את מיטב השאלות והתשובות אליהם אנחנו נחשפים בעבודתנו היומיומית. במידה ואינכם מקבלים תשובה לשאלותיכם, השאירו פרטים ונחזור אליכם בהקדם.
תשובה: קובעים תור לפתיחת התיק במשרד הפנים, קרי, להגשת מסמכים. אין צורך להגיע פיזית ללשכת משרד הפנים כדי לקבוע את התור. ניתן למלא טופס און-ליין באתר רשות האוכלוסין וההגירה או לשלוח מייל/פקס למח' אשרות של הלשכה הרלוונטית (הטופס ופרטי ההתקשרות עם מח' אשרות מפורסמים באתר האינטרנט של רשות האוכלוסין וההגירה). יש לציין את שמות בה"ז, מס' ת.ז של הישראלי ומס' דרכון של הזר. יש לוודא כי הכתובת בת.ז של הישראלי היא כתובת המגורים העדכנית. כדאי לבקש במייל חוזר את רשימת המסמכים הנדרשים להגשה. אין צורך בהצגת מסמכים כלשהם כדי לקבוע את התור.
תלוי אם מדובר במסמכי סף לפתיחת התיק או לא, אבל בעיקרון בהחלט לא חייבים לוותר על התור. ניתן להגיש רק חלק מן המסמכים, אז ניתנת ארכה בת 45 ימים להשלמת כל היתר. אם 45 הימים אינם מספיקים, לרוב ניתנת ארכה קצרה נוספת. אבל, אם להערכתכם 45 הימים לא יספיקו, עדיף לדחות את התור מלכתחילה.
לאחר שהוגשו כל המסמכים, תיקבע פגישה נפרדת לראיון. כל אחד מבה"ז ירואיין בנפרד ושניהם יישאלו אותן השאלות על מנת לבדוק התאמה בתשובותיהם. אם הראיון היה מוצלח, תינתן החלטה על מתן ויזה לשנה.
הזר יוכל לצאת ולהיכנס מישראל רק אם יש לו אשרה כלשהי בתוקף (תייר, סטודנט, עובד מומחה וכו') וכן אשרת כניסה לישראל (אנטרי ויזה) אותה יש לבקש בנפרד והיא ניתנת באופן אוטומטי.
אין הגדרה אחת למונח 'נסיבה הומניטרית' ואין רשימה סגורה של מצבים בהם תינתן אשרה מטעמים הומניטריים. כל מקרה לגופו וכדאי להתייעץ עם משרדנו לצורך בחינת המקרה והערכת סיכויי הבקשה. לרוב, נסיבות חיים קשות / פירוק תא משפחתי / מחלות קשות, הן נסיבות הומניטריות המצדיקות הגשת בקשה. יש להוכיח את עילת הבקשה במסמכים תומכים, אחרת הבקשה עלולה להידחות על הסף.
במידה והוחלט לדחות הבקשה, אזי הדחייה נעשית מהר מאד ולעיתים תוך ימים ספורים. במידה והוחלט כי יש בבקשה ממש, היא תועבר לדיון בוועדה הבינמשרדית ואז זמן ההמתנה להחלטה יכול להתארך לכדי שנים. המלצתנו היא לא להמתין זמן רב כ"כ, אלא לפנות למשרדנו לצורך הפעלת לחץ על משרד הפנים לקבלת החלטה תוך פרק זמן סביר.
במידה ויש לכם ויזה בתוקף במועד הגשת הבקשה ההומניטרית, מחויב משרד הפנים להמשיך ולהאריכה עד למתן החלטה בבקשה ההומניטרית. כך שחשוב מאד להגיש את הבקשה הומניטרית כשהויזה שניתנה מכוח ההליך האחר עדיין בתוקף. כך, לא משנה כמה זמן ייארך ההליך ההומניטרי, תהיה לכם ויזה.
בהחלט, ניתן לשדרג לויזה מסוג א/5 (תושבות ארעית) המעניקה זכויות בריאותיות וסוציאליות, ואף למעמד תושבות קבע לאחר שהייה בת 10 שנים בויזה מסוג א/5.
כן, ראשית, הגשת בקשה להיתר להעסקת עובד זר כרוכה בתשלום אגרה, ושנית, מעסיק שניתן לו היתר להעסקת עובד זר, נדרש לשלם אגרה שנתית עבור אשרה ורישיון לישיבת ביקור למטרת עבודה בישראל שיינתנו לכל עובד זר, בהסתמך על ההיתר שניתן למעסיק. מי שמבקש להעסיק עובד זר לצורך טיפול סיעודי פטור מתשלום אגרה שנתית.
פירוט סכומי האגרות המעודכנים, לגבי כל אחד מענפי התעסוקה הרלוונטיים, נמצאים באתר רשות האוכלוסים וההגירה.
את היתר ההעסקה והרישיון יש לקבל בטרם הגעת המומחה לישראל. ככלל, לא יאושר מעבר מרישיון מכל סוג שהוא לרישיון מסוג "מומחה" בעת שהותו של המומחה בישראל.
ככלל לא, מומחה אינו רשאי לעבור לעבוד בענף אחר בזמן שהותו בישראל.
תנאי הסף מפורטים כולם בנוהל מס' 5.3.0006 המפורסם באתר רשות האוכלוסין וההגירה. כדאי לקרוא היטב את הנוהל עד סופו, על מנת לעמוד על כל תנאי הסף שבו.
רק אם המטופל הוא 'מטופל מורכב' כהגדרת הנוהל, כלומר, טרם הגיע לגיל פרישת חובה ובנוסף לכך הוא: זכאי לקצבת שירותים מיוחדים מהמוסד לביטוח לאומי בשיעור של 188% לפחות, או נכה צה"ל או נפגע פעולות איבה שהוכר כנכה סיעודי בדרגת 100% מיוחדת, או ילד נכה הזכאי לקצבת ילד נכה מהמוסד לביטוח לאומי בשיעור של 188% לפחות, או מי שהמוסד לביטוח לאומי הכיר בו כמטופל סיעודי עקב פגיעה בעבודה, ונקבע לגביו כי הוא "תלוי לחלוטין בעזרת הזולת בביצוע כל פעולות היום יום".
ניתן לערער על החלטות דחייה לביה"ד לעררים בירושלים בתוך 30 יום מיום קבלת ההחלטה. מומלץ להתייעץ עם משרדנו באשר לסיבות לדחייה וסיכויי הערר.
טופס בקשה מקורי, מכתב הסבר המפרט את הנסיבות ההומניטריות בגינן זקוק המטופל לאישור העסקתו של העובד הספציפי, מסמכים תומכים, חוו"ד עו"ס / רופא / אח לפיה מתקיימים הטעמים ההומניטריים, מכתב רופא מטפל המפרט את ההיסטוריה הרפואית ואת מצבו הרפואי והתפקודי העדכני של המטופל ודו"ח תפקודי (ADL) מפורט ועדכני, טופס ויתור סודיות, ותצהיר העובד הזר חתום בפני עו"ד.
כן, כל עוד מדובר בקהילה יהודית מוכרת (עדיף אורתודוקסית) והוכחה חברות פעילה בקהילה 9 חודשים לפני הגיור וכן 9 חודשים לאחריו. לבקשת העלייה יש לצרף כמובן את תעודת הגיור (פסק דין של בית דין רבני מוכר) וכן מכתבים מרב / ראש הקהילה / בית הדין הרבני המפרטים את הליך הגיור ואת פעילות המבקש בקהילה.
נין ליהודי אינו זכאי שבות. הוא יוכל לקבל מעמד בישראל (אשרה מסוג א/5 למשך 3 שנים ואז תושבות קבע/אזרחות) רק אם הוא קטין ומגיע לישראל כחלק ממשפחת עולים. כלומר, ככל שנכד ליהודי עולה לישראל מכוח חוק השבות ומגיע ארצה עם ילדו הקטין (שהינו נין של יהודי), תתאפשר הסדרת מעמדו של הקטין. אם הינך נין ליהודי והגעת לגיל 18 או הינך קטין המבקש להגיע לישראל לבד, לא תוכל להסדיר מעמדך בישראל
קטין הנלווה להורה העולה לישראל כזכאי שבות יוכל לקבל מעמד בישראל. בבקשות של קטינים מעל גיל 15 יש להמציא הוכחות להימצאות הקטין בחזקת בן הזוג לפחות שנתיים קודם להגשת הבקשה. לאחר 3 שנים באשרה מסוג א/5 (תושבות ארעית המעניקה את כל הזכויות הבריאותיות והסוציאליות) ניתן לבקש אזרחות.
כן, אולם רק ע"י הגשת בקשה מראש בלשכת משרד הפנים וקבלת אישור לכניסה. במקרה של מי שכניסתו סורבה בנתב"ג (או כל מעבר גבול אחר), ניתן להמתין 5 שנים ממועד הסירוב ואז יוכל להיכנס גם ללא הזמנה מראש.
לא, רק אזרחים או תושבי קבע יכולים להזמין זרים לביקור בישראל. במקרים חריגים ומיוחדים בלבד, יוכל עובד זר בתחום הסיעוד להזמין לישראל באמצעות מעסיקו קרוב משפחה שלו, אם יוכיח כי העדרותו מישראל תוביל להידרדרות ישירה במצבו של המעסיק.
במקרה של כניסת תיירים ארצה ללא הזמנה מראש, עומד לבקרי הגבול בנתב"ג שיקול דעת רחב, והם רשאים לסרב את הכניסה אם עולה חשש להשתקעות. ניתן להגיש על החלטת הסירוב ערר מיידי לביה"ד לעררים בת"א.
אם מדובר באם ישראלית ובאב זר, כדאי להתעקש מול משרד הפנים ולדרוש ממנו להסתפק בהוכחות לקיום הקשר הזוגי טרם ההורייה לצורך רישום האב. ההוכחות יכולות להיות: תעודת נישואין, חוזה שכירות, חשבון בנק משותף, תמונות משותפות, מכתבים ממכרים, התכתבויות, מסמכי הריון ובי"ח וכד'. אם האם זרה והאב ישראלי, אזי הכרתו כאב תוביל להקניית אזרחות אוטומאטית לילד. לכן, במקרים אלה, לעיתים יותר יעיל ומהיר לערוך את הבדיקה כדרישת משרד הפנים מאשר להילחם על כך. זאת אף על פי שעקרונית הדרישה לפסק אבהות גם במקרים אלה צריכה לשמש אמצעי אחרון ורק אם לא הוגשו הוכחות מספקות לקיום קשר זוגי טרם ההורייה.
תחילתו של ההליך בהגשת תביעת אבהות לבית המשפט לענייני משפחה וניהול התביעה שם. לאחר קבלת החלטה מן השופט על עריכת הבדיקה, האם, האב והקטין עורכים את הבדיקה באחת מן המעבדות לבדיקת רקמות אליהן הופנו בהחלטה. ביה"ח ישלח את תוצאות הבדיקה לבית המשפט ואז יינתן פסק האבהות. את פסק האבהות המקורי מגישים למשרד הפנים לצורך רישום האבהות.
ניהול ההליך ע"י עו"ד בדיקת אבהות תזרז את משכו. ניתן לסיים הליך אבהות בתוך חודשיים-שלושה לכל היותר.
במקרה של מעצר מומלץ ליצור קשר מיידי עם עו"ד אשר יגיע לבית המעצר, ישוחח עם המוחזק ויבקש את שחרורו בבית הדין לביקורת משמורת. עדיף לפעול במהירות על מנת לא להסתכן בהרחקה מהירה.
כן, ניתן לערער על החלטת בית הדין לביקורת משמורת לבית המשפט לעניינים מנהליים (בית המשפט המחוזי).
ע"פ החוק, אם המוחזק נמצא במשמורת למעלה מ-60 יום ללא הליך הרחקה והוא משתף פעולה, ניתן לפעול לשחרורו.
פליט הוא מי שהוכר ע"י משרד הפנים כפליט וניתנה לו תושבות ארעית (אשרה מסוג א/5). מבקש מקלט הוא כל מי שהגיש בקשת מקלט וטרם ניתנה בה החלטה.
תלוי מה כתוב על אשרת השהייה שלו. מומלץ להתייעץ עם משרדנו טרם העסקה ולוודא כי ניתן להעסיקו כחוק.
אם נתגלה מידע חדש או ניתן להציג מסמכים חדשים שטרם הוצגו ויכולים לשנות את ההחלטה, נית להגיש למשרד הפנים בקשה לעיון מחדש. בכל מצב אחר, ניתן לערער על ההחלטה בפני בית הדין לעררים.
השיארו פרטים ונחזור אליכם בהקדם.
טל סהר משרד עורכי דין. משרדנו מתמחה בדיני הגירה לישראל, קבלת ויזות מכל סוג והסדרת מעמד בארץ. המשרד עוסק בכל הסוגיות הקשורות בכך ובהן; זוגות מעורבים נשואים ולא נשואים, איחוד משפחות, עובדים מומחים, מקרים הומניטריים, הסדרת מעמד להורים לאזרחים ישראלים, מטפלים סיעודיים, כניסה לישראל, בדיקת אבהות, עלייה ואזרחות, שחרור ממשמורת, פליטים וכיוצ"ב. קרא עוד
© כל הזכויות שמורות
