מחזיקים לכם אצבעות שלא יקרה לעולם, אבל חשוב לדעת מה יעלה בגורלו של בן הזוג הזר במקרה של פרידה.
הערה מקדימה – מאמר זה מתייחס למקרים של פרידות / גירושין סטנדרטיים בין בני זוג. במקרה של פרידה כתוצאה מאלימות בן הזוג הישראלי, או במקרה של פטירת בן הזוג הישראלי, יחולו כללים אחרים, ועל כך במאמר נפרד.
השלב הראשון – סגירת התיק הזוגי
יחסים הם עניין אמוציונלי. לא פעם זוגות מחליטים להיפרד באופן נמהר, ולמחרת, ומתוך תחושת כעס, כבר מעדכנים את משרד הפנים בדבר הפרידה. שבוע לאחר מכן הם כבר חוזרים אחד לשני ומי זוכר בכלל על מה היה הריב, אבל הנזק במשרד הפנים כבר נעשה. להודעה שניתנה יהיו השלכות, ויהיה קשה להחזיר את אמון משרד הפנים בכם. לכן, אל תנהגו בפזיזות והודיעו למשרד הפנים על פרידה, רק כשאתם יודעים שהיא סופית ומוחלטת.
לאחר שעדכנתם את משרד הפנים בדבר הפרידה/גירושין, מחויב משרד הפנים להזמינכם לראיון שיתקיים בתוך 45 יום מרגע ההודעה (ניתן לבקש להגיע לראיונות נפרדים אם אינכם מעוניינים להגיע יחד).
שימו לב כי אין לשלול מבן הזוג הזר את האשרה בה הוא מחזיק, ואם היא מסתיימת, על משרד הפנים להאריכה, זאת עד לאחר הראיון, בעקבותיו תתקבל החלטה על סגירת התיק.
במסגרת ההחלטה על סגירת התיק, תבוטל האשרה ובן הזוג הזר יידרש לעזוב את ישראל בתוך 14 יום.
במידה ובני הזוג / בן הזוג הזר לא הופיע לראיון, תבוטל האשרה ויישלח מכתב המורה על עזיבה בתוך 14 יום.
השלב השני – המשך שהייה בישראל
המסלול המהיר להמשך שהייה בישראל רלוונטי רק לבני זוג זרים המחזיקים למעלה משנתיים באשרה מסוג א/5, ויש להם ילדים משותפים עם בן הזוג הישראלי, עמם הם מקיימים קשר סדיר (לא משנה אם מדובר בבני זוג נשואים או ידועים בציבור).
אם בן הזוג הזר מחזיק למעלה משנתיים באשרה מסוג א/5, ויש לכם ילדים משותפים עמם הוא מקיים קשר סדיר, יוכל בן הזוג הזר להגיש למשרד הפנים חוו"ד עובד סוציאלי, הקובעת שעזיבתו את ישראל תפגע באופן משמעותי בילדיו, ולבקש להאריך את אשרתו מטעמים הומניטריים.
עם הגשת חווה"ד, על משרד הפנים להמשיך ולהאריך את האשרה הקיימת עד למתן החלטה, כך שמומלץ להגיש את חווה"ד עוד טרם ביטול האשרה הקיימת, על מנת שזו תוארך אוטומאטית.
הבקשה תועבר למטה משרד הפנים ובמידה ובן הזוג הזר עומד בקריטריונים (למעלה משנתיים ב-א/5 וחוו"ד באשר לילדים), תוארך האשרה מטעמים הומניטריים. ההארכה תתבצע אחת לשנה במשרד הפנים, על סמך בדיקה עדכנית, שתוכיח את המשך הקשר עם הילדים.
תושבות קבע תוכל להינתן רק לאחר 10 שנים של שהייה באשרה מסוג א/5 מטעמים הומניטריים, אלא אם כן הוכחו נסיבות חריגות המצדיקות את שידרוג המעמד קודם לכן.
ומה עם כל השאר?
במקרים בהם בן הזוג הזר לא עומד בקריטריונים לעיל (קרי, לא מחזיק למעלה משנתיים באשרה מסוג א/5 או אין ילדים משותפים או שניהם), עליו להגיש בקשה הומניטרית מפורטת, המונה נסיבות הומניטריות להמשך שהייה בישראל, ולמשרד הפנים יש שיקול דעת מוחלט אם להיעתר לה או לדחותה.
גם כאן, עם הגשת הבקשה, מחויב משרד הפנים להאריך את האשרה הקיימת עד למתן החלטה, כך שכדאי להגיש את הבקשה ההומניטרית טרם ביטול האשרה הקיימת, על מנת שזו תוארך אוטומאטית.
במידה והחליט משרד הפנים להיעתר לבקשה, תוארך האשרה מטעמים הומניטריים. גם כאן, ההארכה תתבצע אחת לשנה במשרד הפנים, על סמך בדיקה עדכנית של הנסיבות ההומניטריות.
גם כאן, תושבות קבע תוכל להינתן רק לאחר 10 שנים של שהייה באשרה מסוג א/5 מטעמים הומניטריים, אלא אם הוכחו נסיבות חריגות המצדיקות את שידרוג המעמד קודם לכן.
עד כאן באשר לאופציות העומדות בפני בן הזוג הזר המעוניין להישאר בישראל גם לאחר פרידה / גירושין.
פרידה מבן זוג אינה דבר קל כשלעצמו, וכשנלווית לה התמודדות נוספת וחורצת גורלות במשרד הפנים, הסיטואציה קשה הרבה יותר. מקווים שלא תזדקקו, אבל אם נפרדתם, מומלץ להיעזר בעו"ד על מנת לייצר מעבר חלק בין ההליך הזוגי להומניטרי ולמקסם את הסיכויים להישארות בארץ.
בהצלחה!
מאמר זה נכתב ע"י עו"ד טל סהר – מומחית בנושא הסדרת מעמד בישראל.
